ביום שבו נודע כי לפחות בעתיד הקרוב ייאלץ משטר נתניהו לשרוד פוליטית ללא מלחמת הנצח בעזה, שידורי ערוץ 14 נראו כקדימון לדיכוי אלים ורודני של מתנגדי משטר. אומנם משתתפי הפאנלים באולפן הדגישו שעוד נותרו חזיתות צבאיות לישראל (כולם שם אומרים תמיד “מדינת ישראל”, כמו להבליט שקיום ישות זו כמדינה מוטל בספק, שאלמלא כן אין צורך לציין שמדובר במדינה); אבל האנרגיות, הזעם, השנאה ויצר ההשמדה הופנו פנימה. בהינתן שסיבת קיומו של הערוץ היא שירות צורכי המשטר, מאליו מובן שלא יתנפל על מתנגדי משטר ויסמן אותם כאויבי העם בניגוד לרצון המשטר.
